אז איך יוצרים מחויבות ושיתוף פעולה של הצוות בתקופת אי ודאות?

המלצות ליצירת מחויבות של הצוות בתנאי אי וודאות

יש ארגונים שחושבים שזה לא הזמן להשקעה במחוברות, גם ככה יש למנהלים כל כך הרבה על הראש.

האמת? צודקים! יש למנהלים הרבה על הראש. לא פשוט- לא לעובדים ולא למנהלים בימים שכאלה, בעצם, למי קל?והעבודה? לא מדובר בעבודה שגרתית גם אם עובדים מהבית, משום שהקורונה הביאה איתה דברים ואילוצים נוספים –  אי הוודאות, מה נשאר פתוח? יש קייטנה? הילדים בבית? מי יעסיק אותם? איפה לעבוד כדי שיהיה לי קצת שקטטטטט? מה מצב ארגון? יש גל צמצומים ענק, חרדה להיות אחד מהמפוטרים… איך נתמודד כלכלית? בן הזוג עצמאי, רמת ההכנסה ירדה משמעותית…כל היום בבית עם הילדים אפשר להשתגע… סבאסבתא לא יכולים לעזור- לא נסכן אותם…סגרו לנו ת'ים!?

מ-ה  י-ה-י-ה?????

זו השגרה החדשה שלנו לעת עתה. היכולת של מנהלים לפקח על המשימות, לשמש דוגמה ולהוביל את העובדים להשגת היעדים היא יותר מוגבלת. עבודת המנהלים בזמן הזה לבסס את תחושת המחוברות מאתגרת במיוחד, אך היא זאת שתקבע את מידת ההצלחה להתמודדות עם המשבר, היא זאת שתבסס את האמון, הלכידות הצוותית, המוטיבציה והמחויבות של העובדים לארגון, היא זאת שתקבע את העמידה ביעדים, מינוף הזדמנויות ותוצאות עסקיות. 

כך בערך התנהלה שיחה שלי עם מנהל אמיץ💪
"מה  מחוברות קשורה למחוייבות? יש משבר!
אני צריך לנהל צוות ועוד מרחוק"
"חייב שכל הצוות יתן את ה100% שלו, גם ככה הלחץ מטורף". שאלתי:"מה היה עוזר לך בתנאים כאלה? מה אתה צריך כדי להיות מחויב ולהצליח?"
"תקשורת, הבנה מה צריך לעשות, תכנית הגיונית, דד ליין, שיש על מי לסמוך".

אחרי עוד כמה "מה עוד?" ששאלתי:

"בטחון במקום שלי, משימות קצרות, הפסקות הטענה, לשתף את האחרים, שיהיה לי עם מי להתייעץ, לדעת שיש אבא ואמא לתכנית הזאת, שיפרגנו לי, שיהיה לי גם זמן לדברים אחרים, לדעת שמאמינים בי, להאמין באנשים שעובדים איתי, שישאלו מה שלומי ויתכוונו לכך לא רק יתייחסו למה שאני צריך לדלוור, שיראו אותי!!!

שיקפתי לו מה שאמר.
דיברנו קצת על אסטרטגיה, טקטיקה, יחסים, בטחון ושייכות
מה שהוא אמר שריגש אותי כל כך:

"הפוך גוטה הפוך- זה ה-זמן לשים דגש על מחוברות".

טוב נו… הייתי חייבת גם אימוג'י שימחיש-

פייר, איזה מנהל נכס🌟

רוצים צוות שנותן 100% תשקיעו יותר במחוברות, על אחת כמה וכמה בניהול מרחוק בזמן משבר
ברור שצריך לעמוד ביעדים, להגיע לתוצאות הרצויות, יש ליצור תכנית פעולה ואסטרטגיה.
אבל איפה אנו נופלים? בטקטיקה כשהיא רק "מקצועית".

חשוב לכ-ו-ל-נ-ו שיראו אותנו.

במילים אחרות – חייבים לוודא שה-'מה' ברור אבל גם מאד חשוב ה- 'איך'!
וכשה'איך' הוא טוב, יש מחוברות ואז ה'מה' נעשה באופן מהיר וטוב יותר.
המלצות:
🧲התייחסות אישית- התמקדו בא.נשים ולא רק במספרים ובצעו התאמה פרסונלית לכל עובד.ת
🧲תקשורת דו כיוונית- אפשרו שיח כן, תנו תשומת💛 , צרו דיאלוג.
בצעו תיאום ציפיות הדדי.
🧲פידבק- כשיש בעיות תנו פידבק ענייני ולא מאשים, מנגד פרגנו על עשייה לא רק על תוצאות.
🧲 הציבו גבולות שיהיה ברור מה מקובל ומה לא אך עמדו בהן גם אתם- לא, לא לגיטימי שיענו על מיילים 7\24
🧲שקיפות-היא יוצרת איים של בטחון בעיתות משבר, ללא שקיפות ובהירות הדמיון חוגג והשמועות רצות.
🧲אפשרו אוטונומיה, כשעצמאיים בעשייה מרגישים הרבה יותר מחויבים.
🧲צרו עוגנים קבועים לתקשורת- למשל שיחת 5 דק' בבוקר, ישיבת צוות שבועית וכד'.
🧲צרו תכנית פעולה הגיונית! חלקו לתתי משימות –חשבו על ספרינטים קצרים, כך הרבה יותר קל לעורר מוטיבציה (ה☑️הזה שאנו עושים משחרר דופמין).
🧲צרו הפסקות הטענה- חדר זום לונטילציה, פעולות גיבוש וירטואליות וכד' (רוצים עוד רעיונות, כנסו לבלוג לניהול יצערתי- יש שם אוסף רעיונות שמנהלים שיתפו אותי בהם).

יצירת מחוברות היא ממגנטת, יודעת מנסיון!

רוצים לתרגל? לשמוע על מחקרים ו-Case Studies? להתייעץ?
דברו איתי.

 

 

 

 

כתוב/כתבי תגובה