אז איך יוצרים מחויבות ושיתוף פעולה של הצוות בתקופת אי ודאות?

אחרי עוד כמה "מה עוד?" ששאלתי:

"בטחון במקום שלי, משימות קצרות, הפסקות הטענה, לשתף את האחרים, שיהיה לי עם מי להתייעץ, לדעת שיש אבא ואמא לתכנית הזאת, שיפרגנו לי, שיהיה לי גם זמן לדברים אחרים, לדעת שמאמינים בי, להאמין באנשים שעובדים איתי, שישאלו מה שלומי ויתכוונו לכך לא רק יתייחסו למה שאני צריך לדלוור, שיראו אותי!!!

שיקפתי לו מה שאמר.
דיברנו קצת על אסטרטגיה, טקטיקה, יחסים, בטחון ושייכות
מה שהוא אמר שריגש אותי כל כך:

"הפוך גוטה הפוך- זה ה-זמן לשים דגש על מחוברות".

טוב נו… הייתי חייבת גם אימוג'י שימחיש-

פייר, איזה מנהל נכס?

רוצים צוות שנותן 100% תשקיעו יותר במחוברות, על אחת כמה וכמה בניהול מרחוק בזמן משבר
ברור שצריך לעמוד ביעדים, להגיע לתוצאות הרצויות, יש ליצור תכנית פעולה ואסטרטגיה.
אבל איפה אנו נופלים? בטקטיקה כשהיא רק "מקצועית".

חשוב לכ-ו-ל-נ-ו שיראו אותנו.

במילים אחרות – חייבים לוודא שה-'מה' ברור אבל גם מאד חשוב ה- 'איך'!
וכשה'איך' הוא טוב, יש מחוברות ואז ה'מה' נעשה באופן מהיר וטוב יותר.
המלצות:
?התייחסות אישית- התמקדו בא.נשים ולא רק במספרים ובצעו התאמה פרסונלית לכל עובד.ת
?תקשורת דו כיוונית- אפשרו שיח כן, תנו תשומת? , צרו דיאלוג.
בצעו תיאום ציפיות הדדי.
?פידבק- כשיש בעיות תנו פידבק ענייני ולא מאשים, מנגד פרגנו על עשייה לא רק על תוצאות.
? הציבו גבולות שיהיה ברור מה מקובל ומה לא אך עמדו בהן גם אתם- לא, לא לגיטימי שיענו על מיילים 7\24
?שקיפות-היא יוצרת איים של בטחון בעיתות משבר, ללא שקיפות ובהירות הדמיון חוגג והשמועות רצות.
?אפשרו אוטונומיה, כשעצמאיים בעשייה מרגישים הרבה יותר מחויבים.
?צרו עוגנים קבועים לתקשורת- למשל שיחת 5 דק' בבוקר, ישיבת צוות שבועית וכד'.
?צרו תכנית פעולה הגיונית! חלקו לתתי משימות –חשבו על ספרינטים קצרים, כך הרבה יותר קל לעורר מוטיבציה (ה☑️הזה שאנו עושים משחרר דופמין).
?צרו הפסקות הטענה- חדר זום לונטילציה, פעולות גיבוש וירטואליות וכד' (רוצים עוד רעיונות, כנסו לבלוג לניהול יצערתי- יש שם אוסף רעיונות שמנהלים שיתפו אותי בהם).

יצירת מחוברות היא ממגנטת, יודעת מנסיון!

רוצים לתרגל? לשמוע על מחקרים ו-Case Studies? להתייעץ?
דברו איתי.