אז מה אתם עושים כדי לשמר עובדים?

יש שחשבו שבתקופה של משבר ושינויים, כשבכל רגע לקורונה יש זן אחר שמאיים,

א.נשים ישארו בכל מצב במקום העבודה. הרי משבר כזה יוצר תחושה של חוסר ודאות מה שאמור 

לגרום לאנשים להיאחז במה שיש.

יש שחשבו שבתקופה כזו יציבות תעסוקתית  תהיה אחד הדברים העיקריים שאותה עובדים מחפשים.

זה נכון, א.נשים רוצים יציבות אבל כנראה לא בכל מחיר.

למרות או אולי דווקא בגלל המשבר, בגלל שנה רצופה סגרים.

עובדים מפסיקים את עבודתם בשיעור גבוה מהרגיל. גל ההתפטרות הגדול כאן!

“The Great Resignation" ככה קרא לזה פרופ' אנתוני קלוץ (ראו קישור לכתבה) וזו תופעה במדינות העולם המערבי. לטענתו העזיבה ההמונית מרצון תהיה אחת ההשלכות העיקריות של משבר הקורונה על שוק העבודה, שכן לא.נשים היה זמן להרהר בקריירה שלהם ולחשוב על האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים, על מימוש הפוטנציאל, על החלומות והשאיפות.

והחל"ת? כן יש לזה השפעה כאשר יש רשת ביטחון קל יותר להתפטר ולחשוב ולתכנן מסלול חדש, אבל לא רק. 

עבודה זה לא רק כסף, זה גם השאלה האם אני מממש.ת את הפוטנציאל שלי? האם אני מרגיש.ה משמעותית? וכאשר יש רשת ביטחון מסויימת קל יותר להתפטר ולחשוב מה נכון לי יותר? מהן השאיפות שלי ומה לעשות איתן?

מתוך סקר שנערך בלינקדאין, 74% מהנשאלים ציינו שזמן השהייה בבית בזמן הסגר במהלך הקורונה גרם להם לחשוב מחדש על מצב העבודה הנוכחי שלהם ולחשב מסלול מחדש. הסיבות העיקריות לכך הן סביב תנאי עבודה ואיזון בית עבודה.

פחות גמישות: עובדים רוצים יותר אוטונומיה ואמון מהמנהלים.ות, ארגונים שיכולים להרשות לעצמם לתת לא.נשים לעבוד מרחוק אך מתעקשים על נוכחות פיזית במשרד יתמודדו עם שימור עובדים נמוך, במיוחד שהוכח שזה אפשרי ונושא תפוקות.

עובדים שחוקים: מתפטרים כתוצאה מעבודה סביב השעון, מחוסר איזון בית עבודה ותחושה שאין גבולות.

התבוננות פנימית: השהייה יחד עם כל המשפחה והעבודה מהבית, גרמה לרבים מאיתנו להבין ולבחון מה המחירים ששילמנו בעבר לפני המשבר, מה המחירים שאנו משלמים היום ולבדוק- האם זה מתאים לי? זה שווה את זה?

תחרות בשיאה! השוק נפתח שוב והמלחמה על הטאלנטים כבר כאן. בתחילת הקורונה התחושה הייתה שמי שעובד הוא בר מזל, עובדים איבדו את מקום עבודתם, ואלו ששמרו עליהם הרגישו שזה מסוכן מדי לעזוב. כיום שוק העבודה בצמיחה ונפתחו הזדמנויות חדשות.

וכמובן לכל השיקולים הללו יש להוסיף עוד נתון- רמת המחוברות.

עפ"י נתונים של מכון גאלופ יש קשר ישיר בין רמת המחוברות של העובדים לארגון לגל העזיבה. בסקר שנערך השנה הם מצאו ש-48% מהאמריקאים מחפשים עבודה אחרת, וזאת ללא קשר לתעשייה בה הם מועסקים או לרמות השכר. מרבית העובדים בעולם, כך הם מצאו אינם מרגישים מחוברים (Engaged). בישראל, נכון ל-2021 (עפ"י הכתבה) רק 18% מהעובדים מדווחים על תחושת מחוברות ומעורבות בעבודה.

נתון לא פשוט…

גל עזיבת עובדים כיום הוא כנראה בלתי נמנע אבל חד משמעית יש מה לעשות כדי להקטין תחלופת עובדים.

איך?

ע"י ניהול גמיש המאפשר עצמאות בתוך גבולות מוסכמים ומוגדרים. עובדים  זקוקים לניהול גמיש מוריד ולא מעלה את הלחץ. להבין שמה שהיה הוא לא שיהיה, עולם העבודה הוא דינמי וחשוב להתאים את אופן הניהול למציאות החדשה שמשתנה ללא הרף.

עפ"י גישת Self-determination theory) STD)

למקום העבודה שלנו יש פוטנציאל להיות זרז לצמיחה, משמעות ותרומה ⇐ בדיוק הדברים שמשאירים אותנו לאורך זמן.

ובאותה קלות מקום העבודה יכול להיות מעיק, חסר השראה, ריק מחוויות חיוביות או מתחושת משמעות ותרומה. 

יש 3 צרכים בסיסיים כאשר הם מתקיימים, קל לנו להישאר, אנחנו אפילו רוצים!

  • אוטונומיה: כולנו רוצים להרגיש שיש מרחב וחופש פעולה, שאנחנו יכולים לבצע את עבודתנו באופן עצמאי, שאנו יכולים לקבל החלטות לבד. בתרגום חופשי פחות Micro-Management ויותר האצלת סמכויות. ותאמינו לי עם העצמאות גם האחראיות גדלה – ומי לא רוצה עובדים אחראיים.
  • מסוגלות– להרגיש יעילים! לדעת שההנהלה סומכת עלי ושיש לי את הכלים ואת היכולת לבצע את עבודתי הכי טוב שאפשר , תחושה של תרטמה לתפוקות ולתוצאות הארגון. 
  • שייכות– להרגיש חלק מ, שרואים אותי, שיש שקיפות ותקשורת טובה עם המנהל.ת והצוות במקום עבודתי, שאני מעורב.ת ומחוברת לא.נשים איתם אני עובד.ת. העניין הוא שיש פער בין ההבנה לבין ביצוע בפועל על פי סקר שערכו Deloitte  כ-79% מהארגונים אומרים שטיפוח תחושת שייכות כיום חשוב מאד והוא קריטריון להצלחת הארגון, אך רק 13% טוענים שיש מוכנות בפועל בשטח.

כדי לשמור את הטאלנטים ואת העובדים בכלל, המפתח לשימור עובדים נמצא בידי המנהלים ולא בידי העובדים.

אז, אם אתם מסכימים שעובדים הם הנכס היקר ביותר שלכם, 

בואו נצא לעבודה.

מנסיון אישי שלי גם כמנהלת בכירה בעברי וגם כיועצת ארגונית – כשיש הבנה אפשר להשפיע הרבה יותר על הביצוע בפועל ע"י ארגז כלים פרקטי אותו אנו מכניסים לשגרות הניהול.

קישור לכתבה:

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/sy6tk1mbt

 

כתיבת תגובה