אם כבר לפני כן הרגשנו שאנו לא מאוזנים, משבר הקורונה אפילו חידד עוד יותר את הצורך בבאלנס,
הבית הפך ברגע אחד למקום העבודה, הגבולות שהיו, אם היו.. הטשטשו עוד יותר.
מצד אחד העבודה התערבבה לנו בחיים הפרטיים, הקושי להפריד הוביל לשחיקה וליותר סטרס, א.נשים מצאו עצמם חשופים ללחצים בו זמנית גם מהעבודה וגם מהמשפחה.
ומצד שני מעצם הבילוי האינטנסיבי יחד 'גילינו' את המשפחות שלנו מחדש, נוצרו רגעי קסם וזמן איכות עם המשפחה,
הרבה הבינו שאפשר גם אחרת, שעל זה אנו לא נרצה לוותר.
וארגונים? גילו שאפשר לחסוך כסף רב באמצעות עבודה מהבית וגם התפוקות אפילו גדלו.
אז הקורונה מאחורינו (הלוואי!)או איתנו.. חוזרים לעבודה ולשמחתי בהרבה מקומות מסתמנת מגמה של שילוב עבודה מהבית, לצד עבודה במשרד.
אז איך עושים את זה בצורה אפקטיבית? האם אפשר אחרת?
קראתי מחקר שנעשה בסוף שנות ה- 90 ע"י 2 פסיכולוגים (Parasuraman&Greenhaus) על התלות ההדדית בין משפחה לעבודה והוא אקטואלי גם היום.
הם טוענים שאיזון- במובן של או או: או שאני עם הילדים או שאני בעבודה, ובמובן של זמן השקעה: זמן עבודה וזמן בית צריכים להיות מאוזנים עם גבולות קשיחים ומקובעים.
ציפייה לאיזון כזה היא בעייתית. זה קצת מרגיש כמו משימה בלתי אפשרית, כי מי באמת יכול לעשות הפרדות בימינו?
ההמלצה שלהם היא על שילוב, אינטגרציה וסינרגיה בין השניים, שיהיו גבולות אך גבולות גמישים ושבמהלך היום שלנו נצליח לשלב בין התחומים המשמעותיים לנו.
השאיפה היא שחוויות בתחום אחד יהיו "דלק" ויהוו משאבים מעשירים לתחום האחר.
במילים אחרות שלא נצא מכל תחום מרוקנים אלא מוטענים באנרגיה:)
כך אנו פרודוקטיביים יותר בכל תחום.
בנוגע לגבולות, כמנחת קבוצות הורים בעברי, כשהגעתי לשלב בו דיברנו על גבולות, המחשתי זאת בתרגיל הבא וכמובן אימצתי לחיי האישיים ולאופן הניהול שלי בעבודה:
תזרמו איתי?
1.הוזמנתם למסיבה על גג פנטהאוס מדהים בקומה 99 שמשקיף על כל ת"א, ניו יורק, או איזה לוקיישן שמועדף עליכם
מוסיקה מעולה, א.נשים נחמדים, אתם מתחילים לרקוד ורוצים להתרשם מנוף עוצר נשימה.
אממה? אין מעקה, אין גדרות הכל פתוח
האם תלכו להציץ על הנוף? האם תרקדו בכלל? עד איפה תרקדו? איפה תרגישו ביטחון? מה יהיה מרחב התנועה שלכם?
2.מסיבה אחרת– אחלה א.נשים, אותו מיקום, הבינו את עניין המעקה, אז גידרו 200 מטר מתוך כל המתחם.
צפוףף מאד האם תרגישו ביטחון? האם בכלל תהיה לכם מוטיבציה לרקוד? תרקדו בחשק רב? תלכו לראות את הנוף שאינו מגודר? תרצו להישאר? מה יהיה מרחב התנועה שלכם?
3. מסיבה שלישית– רק הפעם המעקה תוחם אם המרחב בגבולות המתאר, יש מרחב לריקודים, יש מרחב בבר וכמובן אפשר לגשת למעקה ולראות את הנוף, איך המסיבה הזאת?
לאיזה מסיבה תלכו?
התשובות בד"כ הם כאלה:
לראשונה אלך אבל ממש לא ארקוד, ואם כן אז ממש צמוד ל- DJ.
לשנייה אלך רק אם ממש חייבים…
אם אלך, אלך לשלישית- גם השקפתי על הנוף, גם רקדתי, גם היה מרחב לשיח, גם לקחתי הפסקות על הבר, היה לי שם אפשרות לעבור מדבר לדבר מס' פעמים- ובכל דבר שבחרתי הייתי מרוכז בו, לא פחדתי ליפול, לא פחדתי שימחצו אותי אחד המנהלים אמר לי: "במסיבה הזאת אני יודע את גבולות הגזרה ונע בהם בחופשיות" ← זהו זה בדיוק זה!
אז מה הפואנטה? ניקח את זה לאיזון בית- עבודה:
גבולות צריכים להיות!
בלעדיהם אנו נוטים בקושי לזוז- מרגישים חסרי ביטחון/ אבודים/ חוששים/ עובדים מעט.
אבל כשהם נוקשים מידי ועל כל דבר ועניין (שליטה ריכוזית) הם מקשים, יוצרים תסכול/ עומס/ לחץ/ מתח ומשפיעים לרעה על העשייה שלנו.
וכשהם מתוכננים ומגמישים, אז אנו מקבלים אותם בשמחה עם יותר מוטיבציה/ פוקוס/ תקשורת/ רצון להיות פעילים ושותפים. יודעים את גבולות הגזרה ונעים בהם בחופשיות.
אז איך משלבים? גם אם חוזרים לעבודה מלאה או חלקית במשרד:
במילים אחרות איזה גבולות יכולים להיות גמישים כדי לאפשר לנו לחוש פרודוקטיביים יותר גם בבית וגם בעבודה?
ארגונים-
- אפשרו גמישות בשעות העבודה, או גמישות בימים- למשל יומיים קבועים בשבוע שעובדים מהבית. מצב אידיאלי הוא לעבוד יומיים- שלושה בבית ויומיים קבועים במשרד, אנו א.נשים חברתיים וזקוקים לקשר אנושי, עבודה רק מהבית טומנת בחובה תחושת בדידות וריחוק. חוץ מזה- אין תחליף לפגישות המסדרון הבלתי פורמאליות
- מדידה לפי תפוקה ולא לפי שעות, מדידת תוצרים ומשימות, בתקופת המשבר בהרבה ארגונים ראו כמה זה אפשרי.
- כשעובדים בבית עודדו לקחת הפסקות יזומות, לפעילות אחרת שקשורה להתפתחות אישית שאינה קשורה לעבודה.
- להבין שאנו בשינוי מתגלגל ולכן תוך כדי תנועה לבחון מה נכון, ובהתאם לשנות, להיות במוד של למידה-לומדים את המצב.
- לאפשר שיח על הדברים שמקלים על העבודה ודברים שמקשים נסו ליצור פתרון בעיות משותף.
- עובדים מהבית? נחסך זמן פקקים? אל תדרשו את הזמן הזה לעבודה, להפך עודדו בזמן הזה לעשות דברים אחרים, למלא מצברים.
- תשאלו שאלות, אל תניחו הנחות- תעזרו בחוכמת הצוות
- הימנעו מדרישה למענה מיידי לדברים שאינם דחופים ומזמינות 7/24.
- האצילו סמכויות -המשבר הוכיח למי שהיו לו ספקות… שאפשר לסמוך על העובדים גם כשלא רואים אותם, תנו להם לנוע בחופשיות בתוך גבולות הגזרה.
ואם עד עכשיו לא היה מספיק משכנע אז הנה עוד סיבות ל-למה כדאי:
- צוות שחווה שילוב טוב בתחומיי החיים מביא לעלייה בפריון עבור הארגון.
- שילוב בית עבודה מגדיל את התפוקה ומביא לתוצאות טובות יותר.
- מחקרים מוכיחים שכשעובדים הרבה שעות בתחום אחד- בשלב מסויים הפוקוס והיעילות פוחתים ולכן צריך לשלב בין התחומים ולתת לכל תחום מקום וזמן.
- שעות עבודה/ימי עבודה גמישים הם דרך נהדרת למשוך את הטאלנטים לארגון שלכם, כי בימינו זה מה שאנשים מחפשים.
- שמצליחים לשלב את התחומים, נעדרים פחות, חולים פחות, משקיעים יותר.
ומה כדאי שכל אחד ואחת יכניסו לשגרת יומם כדי להרגיש טוב יותר?
- בחנו איזה גבולות אתם מוכנים להגמיש עבור עצמכם? מהם המרחבים/תחומים שבהם תרצו לנוע השבוע?
- צרו תעדוף במשימות והכניסו גם משימות אישיות, כאלה שאתם רוצים לעשות, לא כאלה שאתם חייבים לסדר היום שלכם.
- שתפו– את המשפחה/עמיתים/מנהלים בסטרס, עצם השיתוף וההתייעצות יוצרים פתרונות חדשים.
- תתאווררו– כן, כל יום עשו משהו אחד לפחות שעושה לכם טוב לנשמה, זה לא חייב להיות גרנדיוזי וגם לא חייב להיות ארוך: רבע שעה קריאת ספר, חצי שעה ריצה, ארטיק מגנום וסדרה בנטפליקס, חוג, משחק בסוני עם הילדים, פודקאסט, שקיעה בים- מה שבא לכם, רק חשוב שזה משהו שאתם ממש נהנים ממנו.
- אם עובדים בשעות גמישות, שלבו בין התחומים במהלך היום- כמו במסיבה השלישית:) אבל בכל תחום שתהיו תהיו בפוקוס מלא- משחקים עכשיו טאקי עם הילד? אז תהיו רק במשחק. אם עובדים על מיילים? אז שעה רק מיילים, קוראים מאמר? אז מתנתקים ועוברים למקום שקט בלי הפרעות לחצי שעה.
- דבר אחרון.. כשמרוכזים במשהו, שימו את הסלולרי בחדר אחר בבית- לא הפוך לידכם, גם לא whatsapp web במחשב, בחדר אחר! רק לזמן הזה שהקצבתם, תראו מה קורה לריכוז ולהנאה שלכם. אגב, את כל ההתראות, אם לא בסלולרי אז לפחות במחשב ממליצה לבטל אם אתם רוצים זמן איכות.
- אה ועוד משהו- תהיו סלחנים כלפי עצמכם, אם לא הצליח הפעם יצליח בפעם הבאה.
תנסו זה משחרר!
מעניין אתכם לדעת עוד? דברו איתי 0525424090