סמנכ"לית מאד מוערכת שעושה את עבודתה בתחום כבר שנים.
רוצה שאעביר סדנה שלי –"כזה צוות אני רוצה" למנהלי הביניים.
בסדנה מכירים ומתנסים בכלים אפקטיביים ליצירת מוטיבציה, מעורבות גדולה יותר של העובדים שכל מנהל יכול להשתמש בהם ככלי ניהול יומיומיים
תוך כדי פגישה כל כמה דקות יש הפרעה –בסלולר, במייל, העוזרת האישית נכנסת .
היא מתנצלת ומבקשת מהעוזרת האישית לא להפריע בחצי שעה הקרובה.
אנחנו מדברות על הסדנה, היא מעלה את הצרכים את הקשיים, את התחושה שהם עושים רק מה שנדרש, מדגישה את המעורבות שלה כמעט בכל תהליך.
"וואו אין לך דקה מנוחה הא?"
והיא "אני כבר רגילה לזה, אני לוקחת פאוזה כשאני מגיעה הביתה לשעתיים ואז מתפנה שוב למיילים"
"לא פלא שאת רוצה יותר מעורבות"
לא התאפקתי ושאלתי – תגידי, עד כמה את מאפשרת? עד כמה את סומכת?
הייתה שתיקה….
יכולה רק לומר לכם שלא העיפו אותי מהחדר וגם יש תאריך לסדנה.
רוצה שיהיו מעורבים יותר, יעילים יותר?
תסמכו עליהם!
תאפשרו:
⏪אוטונומיה
וזה ממש לא אומר חופש בלתי מוגבל , מחקרים מראים שלאנשים יש הרבה יותר מוטיבציה כשנותנים להם תחושה של אוטונומיה בתפקיד המוטל עליהם והזדמנות לבחור ולהפעיל שיקול דעת.
במילים אחרות – תגדירו את התפקיד אבל אפשרו מרחב פעולה בתוך התפקיד,זה נותן תחושה של אחריות ושליטה וגם רצון להוכיח שיכולים לעשות את המוטל.
⏪אוטוריטה
אנחנו לא טובים בהכל, איזה מזל שיש כאלה בצוות שיודעים טוב ממני תחומים מסוימים.
שחררו, תנו להם לטפל בדברים הללו אבל שחררו באמת!
קבעו דד ליין ואפשרו להם לעשות את זה בלי להפריע.
⏪שיתוף פעולה בין עמיתים
עודדו אותם לעבוד כצוות לא כסוליסטים.
מחקרים מראים שלעמיתים יש השפעה גדולה על מידת הפרודוקטיביות והמעורבות של העובד.
אנחנו מרגישים מחויבים לקולגות שלנו, לאלה שאנחנו נמצאים איתם ביחד באותה מחלקה.